#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ. 1 המפקיד פירותיו אצל אחר, כרגלי מי הפירות ובמאי פליגי?	"אם יחד לו קרן זוית וכן שזיכה לו את הפירות ע&quot;י אחר - ודאי כרגלי המפקיד.<p dir=""rtl"">בסתם - רב אמר כרגלי הנפקד ושמואל אמר אמר כרגלי המפקיד. </p><p dir=""rtl"">נחלקו גבי המכניס שורו לחצר בעה&quot;ב, לחכמים נעשה בעל החצר שומר ולרבי רק כשמקבל שמירה מפורש, רב פסק כחכמים ושמאול כרבנן. לרב, יודה רבי בפירות שקיבל מפורש, ושם זה בסתמא. לשמואל, יודו כאן רבנן שרק שם ניחא למפקיד שיהיה ברשות בעל החצר שיתחייב בנזקים, אבל בפירות לא ניחא ליה להוקים ברשותו.</p>"	ביצה מ.		חמישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ. 2 'רב חנא בר חנילאי תלא בשרא בעברא דדשא אתא לקמיה דרב הונא אמר ליה אי את תלית זיל שקיל ואי אינהו תלו לך לא תשקול' מדוע (להו&quot;א ולמסקנא)?	בתחילה הבינו משום תחומין והוי כייחד קרן זוית ולכן אם תלה הרי הוא כרגליו, ונדחה דלא גרע משור של פטם, ממוסר בהמתו לרועה ומבהמה וכלים כרגלי הבעלים, אלא הטעם משום בשר שנתעלם מהעין ואם הוא תלה יש לו בזה סימן ואם לאו אסור לו.	ביצה מ.		חמישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ. 3 'אין משקים ושוחטין את המדבריות' מדוע תני משקין?	להשמיענו דרך ארץ להשקות את הבהמה כדי שיהיה יותר קל להפשיט העור.	ביצה מ.		חמישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ. 4 האם משקין ושוחטים את המדבריות והבייתות?<p dir=""rtl"">ומהם מדבריות ובייתות?</p>"	"בייתות - יוצאות ורועות חוץ לתחום ובאות ולנות תוך לתחום. מדבריות - לחכמים שיוצאות בפסח ונכנסות ברביעה שניה, לרבי אף הם בכלל בייתות, מדבריות שלא נכנסות לא בימות החמה ולא בימות הגשמים.<p dir=""rtl"">משקין ושוחטין את הבייתיות אבל לא את המדבריות. יתכן לומר שכל הנ&quot;ל הוא רק לר&quot;י דאית ליה מוקצה [לפי זה אב&quot;א ניתן להוכיח מכאן שרבי סובר כר&quot;י ואב&quot;א שרק לדבריהם דרבנן קאמר] ואיכא למימר שמדבריות (לרבי) אף ר&quot;ש מודה שהם מוקצה כגרוגרות וצימוקים.</p>"	ביצה מ.		חמישי
